החלטה בתיק בש"פ 1408/14

            האם זכאי נאשם לעיין ברשימת התיקים הממתינים לבירור דין (להלן: מב"דים) והתיקים הסגורים בעניינו של עד מטעם התביעה?

עיקרי הבקשה, ההחלטה והערר

1.         העורר הגיש בקשה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ) לעיון בחומר חקירה. בית המשפט המחוזי (השופטת ד' מרשק-מרום) נעתר באופן חלקי לבקשה, בהחלטה מיום 26.1.2014. העורר הגיש ערר לבית משפט זה, ובו ביקש לעיין בשורה של מסמכים על אודות המתלונן בתיק החקירה, שהוא עד מטעם התביעה במשפט הפלילי נגד העורר. לגבי מקצת המסמכים התגבשה הסכמה, לגבי השאר נדחה עיקרו של הערר בהחלטה שניתנה ביום 23.3.2014, ובהתאם לאמור שם, ניתנת עתה החלטה באשר לעיון במבד"ים ובתיקים סגורים בעניינו של המתלונן. בית המשפט המחוזי קבע כי אלו אינם בגדר חומר חקירה, ומכל מקום עיין בהם ומצא כי אין בתוכנם כדי להועיל לעורר במה שנוגע למהימנות המתלונן.

2.         בעררו טוען העורר כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, וכי גם למבד"ים ולתיקים סגורים עשויה להיות רלבנטיות להגנתו. העורר משליך יהבו על החלטת בית משפט זה בבש"פ 5535/13 שימשילשווילי נ' מדינת ישראל (15.8.2013) בה נאמר מפי השופט י' עמית כי "הרשות והסמכות נתונה" לבית המשפט להתיר לנאשם לעיין במבד"ים ובתיקים סגורים, אם גם על-פי "מבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי פרטים הנכללים במרשם הפלילי" (פסקה 13).

דיון והכרעה

3.         סעיף 74 לחסד"פ - עניינו ב"עיון בחומר חקירה" - קובע כך בסעיף-קטן (א):

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".

4.         חשיבות רבה נודעת לזכות העיון בחומר חקירה. בית משפט זה עמד לא אחת על מרכזיותה בהליך הפלילי. בין היתר נקבע כי העיון בחומר חקירה הוא בעל חשיבות רבה למימוש הזכות למשפט הוגן, וכי זכות העיון נמנית עם אחת מזכויות היסוד של נאשם בפלילים. בהתאם לכך, פורש הסעיף באופן מרחיב, כך שאינו מכוון רק לחומרים שבליבת האישום, אלא גם לחומרים המצויים בשוליו (ראו למשל: בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל פ"ד נד(1) 376, 381 (2000)) שכן, כידוע, "אין חקר לתבונת סנגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא בפניו" (ע"פ 35/50 מלכה נ' היועץ המשפטי הממשלה פ"ד ד 429, 433 (1950)). עם זאת, נקבע כי "הגישה המרחיבה אינה חסרת גבולות. הרחבה יתרה עשויה בנסיבות מסוימות להרחיב את היריעה שלא לצורך, ובכך לא זו בלבד שלא תתרום להגנת הנאשם, אלא שעלולה היא גם לפגוע בזכויותיהם המוגנות של אחרים באופן בלתי מידתי וללא הצדקה"(בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית-הדין הצבאי לערעורים פ"ד נז(4) 625, 633 (2003)).

5.         סעיף 78 לחסד"פ - כותרתו "חומר סודי" - וזו לשונו:

"הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין...".

            ככלל, זכאי אפוא נאשם לעיין בחומר חקירה שנאסף בעניינו, אולם זכות זו אינה חלה על חומר סודי. בהתאם לכך נקבע בפסיקה כי לא קיימת זכות עיון בחומר שניתנה לגביו תעודת חיסיון לפי סעיפים 44 ו-45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ראו: בש"פ 687/96 גיל נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(3) 804 (1999)). דין דומה הוחל על חומרים אחרים שעליהם חלה חובת סודיות, שלא מכוח תעודת חיסיון (ראו: בש"פ 2481/96 רבינק נ' מדינת ישראל פ"ד נ(2) 498, 503 (1996)); בש"פ 4747/11 פלוני נ' מדינת ישראל (26.10.2011)). אין משמעות הדבר כי לעולם חוסן וכי 'אין מצב' שבו יוכל נאשם לעיין בחומר סודי, אלא שהאפשרות לעיין בחומר שכזה  תלויה בהסרת "מעטה הסודיות", במקום שניתן להסירו (ראו: יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים 975 (חלק שני - הליכים שלאחר כתב אישום א, 2009) (להלן: קדמי)).

6.         חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, מסדיר את ניהול המרשם הפלילי הכולל מידע על אודות הרשעות, עונשים פליליים והחלטות אחרות של בתי משפט בהליכים פליליים, וקובע עקרונות למסירת מידע פלילי. באשר למסירת מידע לגבי מעורבותו של אדם בפלילים, ניתן להבחין בשלושה סוגים עיקריים של מידע: (א) הרשעות ועונשים; (ב) מב"דים; (ג) תיקים סגורים. מידע על אודות הרשעות ועונשים הוא חלק מפרטי הרישום במרשם הפלילי (סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים). לעומת זאת, מידע באשר למב"דים ולתיקים סגורים אינו כלול במרשם הפלילי (ראו: בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(1) 684, פסקה 6 (2007)) אלא מרוכז ברישומים משטרתיים נפרדים שמנהלת המשטרה מכוח סמכותה לפי סעיף 1(ג) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים - "לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה". חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מציין בפרטות לאלו גופים ובאלו נסיבות ניתן למסור את סוגי המידע השונים.

(א) הרשעות ועונשים

7.         על מידע בדבר הרשעות ועונשים חל סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, הקובע עקרון בסיסי, כי "המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה". סעיף 5 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מורה, כי "המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה". בית משפט נמנה על הרשויות הללו, ובהתאם לסעיף י' לתוספת הראשונה, ימסר מידע לבית משפט באחת מאלה:

"(1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון ;

(2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי".

            בעניין דנן, מסרה המשיבה את גיליון ההרשעות של המתלונן לעיון העורר, ואין עוד מחלוקת באשר למסירת מידע על ההרשעות הקודמות.

(ב) מב"דים

8.         סעיף 11 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים - עניינו ב"מידע על חקירות ומשפטים תלויים ועומדים"- מורה כך: